עברית

תקיעת שופר היא המצווה המרכזית של ראש-השנה, אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר. התקיעה בשופר היא הכתרתנו את הקב"ה למלך על העולם – כיצד איפוא תהיה הכתרת הקב"ה למלך ללא תקיעת שופר?

אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה את כל הטלטלות שחווה העולם כולו בשנה החולפת. • תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. אם נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שמוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה.

ראש השנה הוא יום שבו ה’ קובע איך תראה השנה הבאה שלנו ולכן יש בהתנהלותנו אז כדי להשפיע על ההחלטה. מעבר לזה לפי הקבלה היום עצמו כולל בתוכו את כל השנה כולה.

דברי האיש הפשוט הכו בלבו ובנפשו של היהודי המתבולל בעוצמה רבה. ייתכן שהייתה זו המילה "אצלנו" שהמחישה לו את התהום שנפערה בינו לבין צור מחצבתו..

נס ההצלה של יהודי פראג בליל ראשון של סליחות.. מעולם לא אמרו יהודי פראג את תפילת הסליחות בכוונות כנות וטהורות כמו בלילה הזה..

השבוע אנו נכנסים לימיה האחרונים של השנה. כמו בסיומה של כל תקופה בחיים; סיום שנת הלימודים, סיום שנת העסקים וכדומה, זהו הזמן להפיק לקחים מן העבר ולתכנן את העתיד. חודש אלול נקרא גם חודש התשובה. הוא מיועד כאמור לחשבון נפש ועריכת מאזן שנתי כולל, במובן הרוחני.

הפרדוכס ברור: מצד אחד דורשת התורה ציות מלא ומצד שני בואו ונודה שזה די קשה.. • מה עושים? • אז זהו שזה לא כ"כ קשה..

הנושא המרכזי של חודש אלול – הוא התשובה שמתקשרת עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, עם בכי, עם סיגופים ותעניות, עם נפש ממורמרת ומיוסרת • באה החסידות ומלמדת, שגם התשובה יכולה לבוא עם חיוך ושמחה, עם מרץ ורעננות, עם ריקוד ועליצות-הנפש – ואין שום סתירה בין השניים.

בעוד בני עדות המזרח מתעוררים כל בוקר כבר מראש חודש אלול, הצטרפו השבוע האשכנזים לקימה המוקדמת לסליחות • מהו המקור לאמירת סליחות ומה משמעות סדר הפיוטים והפסוקים? על כך בכתבה שלפניכם

הנטייה הטבעית של כולנו היא לעשות היום מה שעשינו אתמול. "כזה אני", אנחנו נוהגים להצטדק, ואפילו תובעים מהסביבה: "קבלו אותי כמו שאני"