בלי תירוצים
אם באמת אתה שואל "למה לא לימדו אותנו את כל זה בבית הספר?!…" במקום "לבכות על חלב שנשפך" למה שלא נעשה משהו, נלמד עכשיו. כל החיים הם בית ספר, אתה יכול ללמוד עכשיו!
(Close to Vishaly hotel), Thamel, Kathmandu,
אם באמת אתה שואל "למה לא לימדו אותנו את כל זה בבית הספר?!…" במקום "לבכות על חלב שנשפך" למה שלא נעשה משהו, נלמד עכשיו. כל החיים הם בית ספר, אתה יכול ללמוד עכשיו!
למרות שלא קיימות היום ערי מקלט, יש ברעיון הרוחני העומד מאחוריהן הוראה למעשה בפועל בחיינו היום יומיים • יש לצאת ל"פרשת הדרכים", שם מצויים יהודים שאינם יודעים לאיזה כיוון ללכת, להתייצב כשלט חי ולהנחותם: "מקלט! מקלט! פנו ימינה אל הדרך הנכונה".
אנחנו המדינה היחידה בתבל שאויביה מדברים בגלוי ובמפורש על הצורך להשמידה. קיומנו הוא נס מתמשך, שעוצמתו גוברת עם חלוף השנים, והוא גם מחייב אותנו להכרת-תודה הולמת
העולם המתאחד נגדנו בשם המוסר עם דו"ח גולדסטון מזכיר את הבדיחה על העורב והזמיר שנפגשו במעבה הג'ונגל
הקב"ה רוצה שעם-ישראל ינהל את חייו בקומה זקופה, מתוך גאון יעקב, בעמידה איתנה על צרכיו החיוניים, והוא נותן לנו את הכוח לכך ♦ "ואולך אתכם קוממיות"
בימי קדם האמינו בני-אדם באלילים, וכיום הם מוכנים להאמין ב'חוצנים' וב'ציוויליזציה עליונה', אבל ילד קטן אחד העניק לאנושות את התשובה הנכונה
בימים האלה, ימי 'בין-המצרים', אנו אבלים על חורבנו של בית-המקדש, אך למעשה, הכמיהה לבניינו מלווה אותנו בכל יום ויום. מדוע בית-המקדש חסר לנו כל-כך?
אמונה היא קודם-כול מקור כוח פנימי רב-עוצמה, אבל היא גם כלי-הסברה יעיל מאין כמותו. מול נחישות פנימית אי-אפשר לעמוד
הגיע הזמן להתנער מהפחדים ולחזור לטפח את האהבה לארץ-ישראל. נער יהודי צריך להרגיש קשר נפשי עמוק לירושלים, שם עתיד להיבנות בית-המקדש השלישי
גורמים איסלמיים קיצוניים הן הם כיום התגלמות הרוע.. כתישתם ועקירתם מן השורש הם החובה המוסרית הנאצלת ביותר.