Opposite Marshiangdy hotel

(Close to Vishaly hotel), Thamel, Kathmandu,

סעודת האמונה

תקנת הבעש"ט לסעוד ’סעודת משיח’ בחג האחרון של פסח מסייעת לנו לקבל את הארת המשיח גם באמצעות הגוף הפיזי שלנו

בחג האחרון של פסח, אחר-הצהריים, נהוג לערוך סעודה מיוחדת – סעודת המשיח. את המנהג הזה תיקן הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות, והוא הסביר ש"ביום הזה מאיר גילוי הארת המשיח". האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום-דובער מליובאוויטש, תיקן גם לשתות בסעודה הזאת ארבע כוסות יין, כמו בליל הסדר.

הרעיון שמאחורי הסעודה הוא שעלינו לקבל את הארת המשיח לא רק בכלים רוחניים, כמו השכל והרגשות, אלא גם באמצעות הגוף הפיזי שלנו. כשאנחנו אוכלים את 'סעודת משיח' אנו סופגים את הארת המשיח לתוך גופנו. המצה שאנו אוכלים והיין שאנו שותים נהפכים לחלק מאיתנו. על-ידי כך מתחזקת האמונה בביאת המשיח ומתעצמת הציפייה לבואו הקרוב.

יסוד מרכזי

המנהג הזה, שתיקן הבעש"ט, מתפשט והולך בתפוצות ישראל. בבתי-כנסת רבים הסעודה נערכת ברוב עם, אחרי תפילת מנחה. יש מקומות שבהם הגבאים דואגים להכנת מצות ויין בעבור כל הציבור, ויש מקומות שבהם כל אדם מביא מצות ויין מביתו.

מובן שאם לא נערכת סעודה בבית-הכנסת אפשר לקיימה בבית, בחוג המשפחה. זו הזדמנות לחזק בלב בני הבית את האמונה בגאולה הקרובה לבוא ואת הציפייה לקראתה. אפשר לספר על האמונה הלוהטת של צדיקי הדורות בביאת המשיח, ועד כמה התכוננו לקראתו וחיכו לו בכל יום ממש.

ראוי לזכור שהאמונה בביאת המשיח היא אחד מעיקרי האמונה. היא אחד היסודות המרכזיים שעליהם דת-ישראל כולה עומדת. חז"ל גם אומרים שאחת השאלות הראשונות ששואלים את האדם בבואו לעולם האמת היא: "ציפית לישועה?". על-כן חשוב לטפח את האמונה הזאת, לחזק אותה ולהפוך אותה למניע מרכזי בחיי היום-יום שלנו.

עבודה נפשית

לא פשוט להחזיק באמונה עזה בביאת המשיח כאשר עובר עוד יום ועוד יום ועדיין לא נושענו. הקושי הזה בא לידי ביטוי בנוסח 'אני מאמין', שבו נאמר: "ואף-על-פי שיתמהמה – עם-כל-זה אחכה לו בכל יום שיבוא". זו עבודה נפשית הנדרשת מכולנו, להתגבר על האכזבה ולחזק מחדש את אש האמונה.

אבל אנחנו יודעים שהקב"ה לא יפר את הבטחתו חלילה. הוא הבטיח לאבותינו לגאול אותם ממצרים, וקיים את הבטחתו גם לאחר שעברו מאתיים ועשר שנים במצרים. הוא גם יקיים את הבטחתו לשלוח לנו את משיח-צדקנו ולגאול אותנו גאולת-עולמים, אף-על-פי שכבר עברו כמעט אלפיים שנה ועדיין בן-דוד לא בא.

דווקא אירועי הדורות האחרונים צריכים לחזק בליבנו את הציפייה לגאולה. לנגד עינינו מתגשמים כל הסימנים שנתנו חז"ל על התקופה המקדימה את בוא הגאולה. באוזנינו מהדהדים דברי גדולי הדורות האחרונים, ובעיקר הדברים המפורשים שהשמיע הרבי מליובאוויטש, כי אלה ימי הגלות האחרונים.

גם התמורות המתחוללות עכשיו בעולם, באורח בלתי-צפוי לחלוטין, מעוררות תחושה ברורה שמשהו גדול מתחולל כאן. על-כן זה הזמן להתחזק בציפייה לגאולה ולבקש מהקב"ה שיקצר את חבלי משיח ויביא לנו עוד בחג-הפסח הזה את הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, ואז נזכה לסעוד את 'סעודת המשיח' עם משיח-צדקנו עצמו.

הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד ועורך העלון 'שיחת השבוע'.

מערכת האתר

השאירו תגובה