Opposite Marshiangdy hotel

(Close to Vishaly hotel), Thamel, Kathmandu,

קשה לי לקום בבוקר

גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?
קשה לי לקום בבוקר. באמת. גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק", כלל לא. כילדה, וגם כבחורה רווקה, ואפילו כנשואה, אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר. להפך, לא הצלחתי להבין את האנשים שיוצאים מהמיטה ב10. זה היה נדמה בעיני כבזבוז זמן יקר.
 
 
'אז מה קרה לי?' שאלתי את עצמי, והתחלתי להתבונן.
● ● ● 
הקושי לקום בבוקר, הוא קושי המוכר לרבים מאתנו. נשים וגברים לא מעטים מתארים "מלחמה" פנימית לצאת מהמיטה, ולהתחיל את היום. עם זאת, ולמרות שקושי זה מתואר כתופעה רחבה, הוא עדיין מזמין אותנו להתבוננות עצמית. הקושי הזה מאותת לנו משהו חשוב על עצמנו.
 
ילד למשל, באופן טבעי, ישמח לקום ליום חדש. ילדים קטנים יכולים להתעורר, ממש בזריחה (אם לא קודם..), לשחק, לצחוק וליהנות מהיום החדש. זוהי חדוות חיים בריאה, ופשוטה של ילדים. אך מה עם חדוות חיים שלנו? לאן היא הלכה לאיבוד במשך השנים?
 
הקושי לצאת מהמיטה מביא אותנו לשאול את עצמנו מספר שאלות.
 
הראשונה, והכי פשוטה שבהם היא- האם אנחנו ישנים מספיק? פעם תיאר בפני אדם צעיר, שמאוד קשה לו להתעורר בבוקר, ולעזור לאשתו עם הילדים. בעקבות דבריו התחלנו להתעמק בחייו ובהתמודדויותיו, עד שכבדרך אגב הוא אמר: "ואני משחק במחשב עד 3 בלילה…". באמת מפליא מדוע קשה לו לקום ב7 בבוקר… שעות שינה מספיקות, זהו דבר חשוב, בסיסי וכמובן, בריא. (בהמשך לכך, כדאי לבדוק מדי פעם את רמת הברזל ושאר הוויטמינים החיוניים לנו, ולאנרגיות שלנו).
 
השאלה השניה, והקצת יותר מורכבת, היא- האם אני נהנה מהיומיום שלי? לרוב, אדם שנהנה ממעשיו במשך היום, לא יתקשה לקום בבוקר. אדם שחש סיפוק ממעשיו, שאוהב את עבודתו, את חייו ומשפחתו, לרוב, יצליח לצאת מהמיטה בפשטות ובלי הרבה "נודניקים".
 
קשה לי לקום בבוקר- למרות שטוב לי?!
 
ובכל זאת, אם לאחר ששאלנו את שתי השאלות הללו, ומצאנו שהתשובה לשתיהן חיובית, אך עדיין קשה לנו לקום בבוקר,  זה הזמן לבדוק את השאלה השלישית, והפנימית עוד יותר.
 
האם טוב לי בנפשי? האם יש  שמחה בחיי? או האם המתח, הלחץ גוברים? אדם שמרגיש לחץ, מתח, מועקה נפשית, גם אם באופן בסיסי הוא אוהב את סדר יומו, הגיוני מאוד כי יחוש קושי לקום. הקימה, ועמה התחלת היום, מפגישה אותנו עם אותו מתח, קושי או מועקה שנמצאים בתוכנו. ובאופן טבעי, ההתנגדות להתעורר ליום חדש, מבטאת את הקושי להתמודד עם אותן התחושות.
 
ומה הפתרון?
 
ראשית, זה וודאי תלוי בתשובה שכל אדם נתן לעצמו. אדם למשל, שמתקשה לקום בבוקר בגלל שאינו אוהב את עבודתו, כדאי לו לחפש את הדרך לשינוי. (דרך אגב, לא תמיד הכוונה היא לעזוב את העבודה, אלא לעשות שינוי פנימי או חיצוני בתוך העבודה, ובתוך עצמו).
 
אך עם כל זאת שהפתרון הוא אישי, מצאתי פתרון שיכול להתאים לכולם. גם לעייפים פיזית. גם לעייפים נפשית. גם לאוהבי שגרת יומם, וגם לחפצים בשינוי. פתרון שיכול לעשות טוב לגוף ולנשמה.
 
אך לפני כן, אשלים לכם את הסיפור שלי. כשעשיתי עם עצמי את תהליך ההתבוננות, גיליתי שלא מדובר בעייפות פיזית, וגם לא בחוסר אהבה אל היומיום שלי. הקושי שלי היה אחר. גיליתי שקשה לי לקום אל תוך "מרתון". זיהיתי למשל, שבבוקר שבו לא חיכו לי כמעט מטלות, יכולתי לקום בקלות רבה יותר. ואילו ביום של "עומס" משימות, התקשיתי לצאת מהמיטה החמה. וכל זאת, על אף שאני אוהבת את המשימות הללו, זיהיתי כי קשה לי לקום לתוך מציאות של עומס. ואז מצאתי את הפתרון הזה. שלפחות עלי, הוא עובד ומשפיע מצוין!
 
"טקס בוקר".
 
רגע לפני שמתחילים את המרוץ. שניה לפני שנוחתים אל כל מי ומה שמחכה. קחו את הזמן- לעצמכם. גם אם זה אומר לקום רבע שעה קודם, וגם אם זה אומר לדחות פגישה ברבע שעה. תעצרו, בשבילכם. להתחיל את היום בנחת, זה כלי חשוב ליום רגוע ונעים.
 
טקס בוקר שלב ראשון:
 
את 'הטקס' אפשר (וכדאי) להתחיל כבר במיטה. במקום המחשבות הרגילות של: "אין לי כוח לקום". "קשה לי לקום". "אני עייף!!!!". "אני מותשת". "יאללה עוד 'נודניק' אחד ואני קמ/ה". נשב רגע במיטה ונאמר לעצמנו משפטים של כוח. "מחכה לי יום מקסים!". "אני נמרץ וחיוני". "ה' נותן לי כוח ושמחה". "כיף לי להתחיל יום חדש", וכדומה. שתי דקות, בהן אתם יושבים במיטה, ומכניסים מרץ ואנרגיה לגוף, על ידי משפטים של כוח.
 
טקס בוקר שלב שני:
 
 אחרי שסיימנו שתי דקות של משפטים שמכנסיים אנרגיה טובה, זה הזמן להתחיל את היום בנחת. תתקלחו. תתפללו. תשתו קפה. תנשמו. אל תכנסו למייל, ואל תתחילו לשטוף כלים. חכו. הכל יחכה. תנו לעצמכם להתחיל את היום ברוגע (ושוב, גם אם זה אומר לקום רבע שעה קודם).
 
אתם תתפלאו לגלות, כיצד כל הבוקר משתנה כאשר אנו מתחילים ויוצרים את הבוקר, ולא הבוקר מתחיל אתנו… תאפשרו לעצמכם טקס בוקר מרענן. אפשר ורצוי, לתכנן ולהגדיר אותו כמו שמתאם ונכון עבורכם. 'טקס' אישי שכל מה שהוא מבטא- זה נחת, עצירה והקשבה לעצמי. מתוך מקום כזה, אתם תגלו בעצמכם אנרגיות וחיוניות חדשה, שלא הכרתם. (אלא אם באמת מדובר על בעיה שורשית יותר במציאות החיים בכללותה, ששום טקס בוקר לא יוכל לפתור).
 
ולסיום, חשוב שנזכור, שאמנם לגיטימי ונורמלי, שקשה לנו לעיתים לצאת מהמיטה החמה (למשל בימי החורף הקרים..), אך חשוב לא פחות להיות קשובים ולחפש את הדרך להקל מעלינו את תחילתו של היום החדש. כי כמו שאנחנו עושים 'טקס לילה' לפני שנכנסים לישון, מתקלחים, מחליפים בגדים, קוראים ספר, אומרים קריאת שמע וכדומה, לא פחות חשוב, להתחיל כך גם את הבוקר. לאפשר לעצמי רגעים של נחת. מילוי כוחות והזרמת אנרגיה. להתכונן אל יום חדש.
 
בהצלחה רבה! 
 אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מרצה ומנחת קבוצות. מנהלת מרכז  "אוצרות פנימיים" . לתגובות: otsarpnimi@gmail.com

מערכת האתר

השאירו תגובה