Opposite Marshiangdy hotel

(Close to Vishaly hotel), Thamel, Kathmandu,

השותף לשליחות

"תעשה לי טובה: לך הביתה, תכין לי רשימת צרכים, סידורים, שיפוצים של הכל, אני מבטיח לסדר הכל בבת אחת. רק תפסיק לבוא לי פה כל שבועים עם 'משהו קטן' ● בלוג שליח לכבוד כינוס השלוחים בישראל

לכבוד כינוס שלוחי חב"ד בישראל, העלתי על הכתב שיחה שהייתה לי עם ידיד בארץ הקודש…

קוראים לו שלמה, והוא מנהל חברה שעוסקת בבניה, הנדסה ובכללות פיתוח בבירת הנגב, באר שבע.

ההיכרות שלנו החלה בנסיבות מצערות. בת אחותו באה לטיפול רפואי בבאזל, הטיפול הצליח, אבל גופה לא החזיק מעמד והיא השיבה את נשמתה לבוראה כאן בבאזל. בת 26 בסך הכל.

הקשר האמיץ עם המשפחה הביא לכך, ששלמה ואני נפגשנו לא מעט בשנתיים האחרונות. ובכל פעם שאנו נפגשים, הוא מספר לי ד"ש מ'זלמן הבן דוד בבאר שבע' (השליח הרב זלמן גורליק בן דוד של זוגתי). פעם זו צנרת ופעם אישור בניה או תיקון שביל או מדרכה.. 'הם תמיד מוצאים משהו שם לא סגור כדי שאני אעזור לסדר או לסגור.. שיהיו בריאים..'

גם שאר בשרי האדריכל הרב מרדכי גורליק מסר לי ד"ש משלמה בעת בניית בית חב"ד בבאר שבע.

ביום רביעי לפני שבוע, עת היינו יחד בבית כנסת חב"ד לדוברי צפרתית ברחוב טרומפלדור בתל אביב של מעלה, שאלתי את ידידי מבאר שבע, מאיפה החיבור הזה שלך לחב"ד? מה גורם לך להיות לשלוחים שם לעזר בכל פעם?

הנה הסיפור:

לפני עשרים עבדתי במשרדי העיריה, באגף הנדסת העיר וכו'. יום אחד נכנס למשרדי יהודי נחמד עם חיוך, מציג את עצמו בשם 'קלמן דרוק' ואומר, 'שמע, יש לנו גן ילדים, יש שם איזו נזילה מהתקרה.. אולי אתה יכול לעזור בזה? ילדים יהודים לומדים תורה, מגיע להם תנאים נורמלים…' נענתי בחיוב לבקשה. נפרדתי ממנו לשלום. והעניין טופל.

אחרי שבועיים, שוב אני רואה את דמותו של הרב קלמן בדרכו אלי.. 'שמע', הוא אומר, 'השביל מהכביש לפתח הגן לא מפותח, יש בוץ ולכלוך.. אולי אתה יכול לעזור בזה? ילדים יהודים לומדים תורה, הם צריכים שביל גישה נוח…' שוב נענתי בחיוב, נפרדנו לשלום, והעניין טופל.

שבועיים עברו ושוב הרב קלמן מופיע בפתח משרדי. 'שמע,' כך קלמן, 'החצר של הגן דורשת טיפול.. אין דשא, ואין מתקני משחקים ראויים.. ילדים יהודים לומדים תורה,.. הם צריכים חצר יפה שיהיה איפה להחליף כוחות..'

קמתי ממקומי, שמתי יד על כתפו של הרב קלמן ואמרתי: הפעם תשמע אתה.. אני קלטתי אותך, ידידי.. אתה תבוא עכשיו כל שבועיים עם משהו קטן וככה לאט לאט עד שהתכנית שלך תהיה שלמה.. תעשה לי טובה.. לך הבייתה, תכין לי רשימת צרכים, סידורים, שיפוצים של הכככל.. אני מבטיח לסדר הכל בבת אחת.. רק תפסיק לבוא לי פה כל שבועים עם 'משהו קטן'..

ואז זה קרה: התיישבנו, וקלמן אמר כך: תראה שלמה זה לא עובד ככה.. אני לא איש עסקים ולא מנהל חברה.. אני שליח של הרבי, הרבי הטיל עלי לדאוג לחינוך ילדי באר שבע.. יש לי אמנם רק כמה גנים, אבל החינוך של כל ילדי העיר מוטל עלי.. ביחד עם זה, אני גם צריך לקשר יהודים לשליחות שלי ולרבי. אם אבוא אליך פעם אחת עם הכל.. אתה תעשה, תסיים ותשכח ממני.. זבנג וגמרנו.. אבל אני צריך גם אותך לא רק את הנזילה, השביל והחצר..

עכשיו ככה, אם אתה תעזור לי, סימן שזכית והקב"ה בחר בך להיות שותף בשליחות שלי.. ואם לא.. סימן שהקב"ה החליט לבחור מישהו אחר שיהיה שותף בשליחות שלי..

הבנת את זה זלמן? שואל אותי שלמה.. זהו! מאז אני מגוייס, כבוש, איך שאתם קוראים לזה.. אני בכל אופן עמוק בפנים, אין דרך יציאה. והאמת שאני גם לא מחפש דרך יציאה..עשרים שנה..

מערכת האתר

השאירו תגובה