היה זה לפני כמה שנים, ביום שישי בבוקר, י"ט בכסלו, נכנסו חברי הקהילה היהודית וילדיהם בעיר פטרבורג אל המבצר האימתני פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסקיה, שבו ישב רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. הם יראו את תאי הכלא, שבאחד מהם ישב הרבי, ויחלפו על פני דמויות השעווה של האישים ההיסטוריים שישבו בכלא, ובהם רבי שניאור-זלמן. שם, במעמקי הכלא, ידברו על המאסר ועל הגאולה, ועל עוצמות הרוח של עם-ישראל.
למעלה משני עשורי שנים חלפו מיום שהרב מנחם-מענדל פבזנר, שליח חב"ד בעיר, קבע בה את מגוריו. בשנים האלה הצליח לחולל מהפכה של ממש. נוסף על בית-הכנסת הגדול שהוא מתחזק, הקים גני-ילדים, בית-ספר ובו ארבע-מאות ילדים ומרכז קהילתי. הוא מקיים פעילות עם ילדים, נוער ומבוגרים ומפעיל מערך של סיוע לנזקקים. יותר מעשרים וחמישה אלף משפחות יהודיות מקבלות ממנו בקביעות חומר יהודי. "הקמנו במהלך השנים עוד בתי-כנסת בעיר, ולצידנו פועלים שבעה-עשר שלוחים", הוא אומר.
"נבואה מדהימה"
בשנות השישים ביקרה משלחת רבנים מארה"ב ביקור חשאי בפטרבורג. בבית-הכנסת הגדול מצאו עשרות ספרי-תורה מוזנחים, וחשבו שכדאי לפעול להוצאתם אל מחוץ לגבולות המדינה. בשובם לארה"ב התייעצו עם הרבי מליובאוויטש וקיבלו את התשובה: "יבוא יום ויזדקקו לספרי-התורה המצויים שם".
לפני שמונה שנים ביקר נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש בבית-הכנסת בפטרבורג, במהלך ביקורו הרשמי ברוסיה. הרב פבזנר סיפר לבוש את הסיפור הזה. בוש הגיב בהתלהבות: "זו נבואה מדהימה. הרבי חזה שיהיה כאן חופש דת". הסיפור הותיר עליו רושם עז, והוא החליט להאריך את הביקור בבית-הכנסת.
סגירת מעגל
זמן קצר לאחר נישואיהם ידעו בני הזוג פבזנר שרצונם לצאת לשליחות ברוסיה. בימים ההם כל נושא השליחות ברוסיה היה בראשיתו. הרבי נתן את ברכתו לשליחות בפטרבורג. "סבי, הרב ניסן נמנוב, נעצר בזמנו בפטרבורג באשמת לימוד תורה. גם אמה של רעייתי נעצרה בעיר הזאת. כשבאנו לכאן הרגשנו מעין סגירת מעגל מרגשת", הוא מספר לנו השבוע.
דווקא בפטרבורג הצליחו חברי הקהילה לשמור על הגחלת היהודית. "זו אחת הקהילות היחידות ששרדו", הוא מסביר. "בית-הכנסת היה פתוח תמיד. ובכל-זאת, המצב הרוחני לא היה פשוט, ונדרשה פעילות רחבה כדי לחזק את הזיקה היהודית".
הנצחה במבצר
לאחר התמוטטות ברית-המועצות החליטה עיריית פטרבורג להפוך את מבצר הכלא הידוע לשמצה לאתר פתוח לציבור. בין השאר הוצבו בכניסה למבצר בובות שעווה של אישים מפורסמים, שישבו בכלא, לצד הסבר על חייהם.
"הממונה על המיזם מטעם העירייה היא אישה יהודייה, שבנה למד אצלנו בישיבה", מגלה הרב פבזנר. "היא פנתה אליי וביקשה פרטים על אדמו"ר הזקן. הבאתי לה את ציור תמונתו, ועל-פי הציור הזה יצרו האמנים את בובת השעווה המגלמת את דמותו. בשלט שליד הדמות מצויין שבכל שנה היהודים חוגגים את יום שחרורו מהכלא".
