Opposite Marshiangdy hotel

(Close to Vishaly hotel), Thamel, Kathmandu,

עונג שבת ראשון בלוג

כמה שאכתוב ואתאר במילים, לא אוכל באמת להמחיש את תחושותי העצומות שהרגשתי, לצערי תמונות מה שאני אוהבת כל כך לעשות לא יכולתי לצלם בגלל קדושת השבת....

הייתי צריכה כנראה להרחיק עד הונגריה כדי להבין מהי מהותי כישראלית יהודיה, כדי לדעת שאין מקום בעולם שירגיש לי בית כמו להיות קרובה לאנשים שגדלתי לצידם,לריחות שהתרגלתי מיום היוולדי,לטעמים שטעמתי מהרגע שהבנתי מהו טעם החיים.

כמעט ארבע שנים עברו מאז שליטפו גלגלי המטוס את משטחי האספלט של שדה התעופה בן גוריון בישראל ואני בתוך אותה טיסה.
ארבע שנים עברו כמעט מאז שנגעתי באדמה וראיתי כל כך הרבה אנשים שמדברים עברית ורק עברית, צוחקים בקול בחיוך אמיתי מהלב, אנשים חמימים מחבקים, אנשים עם הזיקה הזו בעיניים ששיכת רק לזן הישראלי שאני אומרת לכם עם יד על הלב אין כמוהו בעולם כולו על כל קיסמו.

ארבע שנים כמעט מאז שהרגשתי שהתחברתי לשורשים שלי כשאני לא רק מדליקה נרות שבת עם בנותי או מברכים על שולחן ערב השבת במסגרת מצומצמת אלה כמשפחה ענקית.

אתמול בערב חוויתי חוויה רוחנית שהייתי זקוקה לה כל כך, שכמהתי מהרגע לדעתי שהבנתי שהניתוק שעשיתי מהמדינה שלי שאין לו דרך חזרה הפכה את חיי לסוג של כאב פנימי ואפילו יאוש.

אתמול בפעם הראשונה הרגשתי בסוג של תיקווה עבורי ואני לא מדברת על ילדי או על האיש שלצידי אלה ממש עבורי אותה תיקווה שאיכשהו בדרך איבדתי, אותה תיקווה של אותה האחזות במי ובמה שאני איבדתי בדרך חיי פה,ישראלית גאה שמחפשת ואפילו לרגעים לפעמים להריח לקצת ממש ולחוש אותה שוב,את הישראליות במיטבה.

קרן אור של מרכז חב"ד בבודפשט הקהילה היהודית שמונה מעל למאה חמישים חברים קבועים בה ואנחנו כבר חלק ממנה, אתמול בערב קיבלו אותנו בברכה לחייק המשפחה הגדולה.

זה התחיל בתפילת שבת שמהולה בהמון מזמורי שבת שהביאו את ליבי ממש לעוף למקום קסום, מצאתי את עצמי שרה בקולי קולות עם כל הנשים בעזרת הנשים את הפיוט המוכר לכולנו –

 "שלום עליכם מלאכי השרת, מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

בואכם לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון
 ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא .

ברכוני לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון
 ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

צאתכם לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון
 ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ."

ההתעוררות הרוחנית הייתה בלתי ניתנת לתאור עבורי,הדמעות אושר שזלגו מעיניי, נשמע לכם בומבסטי התאור עד עכשיו בעודי כותבת מילים אלו עדין אני נרגשת מהתחושות הללו שלכן הן סוג של מובן מאליו בארץ ועבורי כאן היה סוג של השתוקקות שבע שנים כמעט.

אחרי התפילה עברנו לאולם ענקי בו הוגשה ארוחת שבת שלפניה היה אותו קידוש על היין הידוע לכולנו,השולחנות היו ערוכים לתפארת,עשירים באוכל כל כך ישראלי עממי המוכר לכולנו מהבית,סלטים רבים,חלות קטנות קלועות על כל צלחת.

אחרי המנה הראשונה שוב הפסקה קלה עד העיקרית קם רב הקהילה הרב שמואל רסקין איש מדהים חם ולבבי והרים שוב את האוויריה בשירי שבת וכולם בלי יוצא מן הכלל שרו בקולי קולות מחאו כפיים, שאפילו הקטנה שלי לירון התרומה על כיסא והחלה לרקוד בשמחה גדולה.

כמה שאכתוב ואתאר במילים לא אוכל באמת להמחיש את תחושותי העצומות שהרגשתי, לצערי תמונות מה שאני אוהבת כל כך לעשות לא יכולתי לצלם בגלל קדושת השבת חל איסור,אקווה שבחגים אוכל לעשות זאת ולהמחיש.

ערב שבת ראשון שלנו בקהילה היהודית של חב"ד הגדולה כאן ואני כולי ציפיה לבאות.

שבת שלום

מערכת האתר

השאירו תגובה