רגישות

רגישות .מילה פשוטה שכוללת בתוכה משמעות רבה ובעיקר דורשת יגיעה עצמאית ועבודת מידות של עיבוד אישיות האדם

מאת: הרב אריק מלכיאלי

 

האדם מטבעו מרוכז בעצמו  בצרכיו ותחושותיו. רק כמות מועטה של אנרגיה מופנית מצידו ומתודעתו כלפי נסיון של התקרבות והבנת צרכי הזולת לעומק. אי לכך גם כשאדם מגיע למגע רגשי עם זולתו פעמים רבות מדובר בנגיעה באפס קצהו ברובד החיצוני הגלוי ,ולא יורד לעומקם של דברים ותחושות.

 האמת היא שמבחינה אובייקטיבית, גם אילו רצה האדם מאוד לא יוכל לדעת מה באמת מתרחש מתחת לפני השטח אצל זולתו. 'אין אדם יודע מה שבליבו של חברו' , אומרים רז"ל, בדיוק כמו שאינו יודע 'מלכות בית דוד מתי  תחזור'. אך אעפ"כ נדרש מהאדם לעשות את המקסימום כדי לנסות להבין ולכבד את רגשות זולתו ואף להתנהל במקדמי בטיחות כדי שלא בטעות ובשוגג יפגע בו.

יעקב אבינו ויוסף בנו, שנים מגדולי האומה היהודית , סימלו זאת בהנהגתם בסיטואציות מורכבות וטעונות משקל רגשי.

יעקוב אבינו – לקראת פטירתו מן העולם הוא מבקש מבנו יוסף שייקחהו לאחר מותו אל מערת המכפלה.ואז הוא מתחיל להסביר לו  הסיבה   שאת אמא שלו רחל הוא לא קבר שם.

יוסף וודאי הבין שיעקב לא סתם הפקיר את רחל וקבר אותה בדרך אלא שהיו לו אילוצים ובעיות אמיתיות שמנעו ממנו עם כל הרצון הטוב לעשות זאת. אבל יעקב הבין שאחרי כל ההסברים הכול טוב ויפה אך הלב עדין ממאן להנחם ולהרגע שכן יש בו תחושה וטעם חמצמץ שמשהו חסר בקשר ליחס לאימו. ובלשון רש"י 'ידעתי שיש בליבך עלי'.

אנחנו חייבים להבין שעם כל התדמית שלנו כיצורים אינטליגנטיים הפועלים ממניעים אובייקטיבים ורציונאלים , הרי שהאדם בעיקרו מורכב מתחושות ואמוציות לא רציונליות .פועל יוצא מכך שכמה שהשכל יבין הרי שישנו פער אמיתי ובלתי עביר כמעט, בין איך שהדברים נתפסים בכלי המוח הקר והשכלתני לבין אך שהדברים מתקבלים בלב. הלב הרבה יותר רגיש פגיע עדין ושברירי.

ולכן גם אנשים נעלים שהגיעו למצב שהמוח שליט על הלב והנהגותיהם נשלטים לפי הנחיות המוח, עדין הלב עדין קיים נושם חי ובועט, ומדי פעם הוא מציף את תחושותיו הספונטניות לא כחל ושרק.

יעקב ה'בחיר שבאבות' מבין זאת היטב.

ולכן יעקב מאריך להסביר לו שבעצם מבחינה ערכית רחל רצתה בענין זה, כיון שהיה בכך משום שליחות כשבניה יצאו לגלות יעברו דרכה וכך היא תעורר עליהם רחמים. בכך הוא מנסה לגרום ללב יוסף להבין שאין כאן רק אילוץ טכני ענין שבדיעבד, אלא יש כאן כוונה עליונה ונעלית לכתחילה, כיון שבכך האם המוערצת תוכל לעורר רחמים על בניה ובכך להקל ולקצר את סבלם.

וכמו שנאמר בנביא: 'קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה' וכתוצאה מכך היא פועלת שיהיה, 'ושבו בנים לגבולם'!

יוסף – לאחר פטירת יעקב  האחים חוששים מאוד שכעת יוסף יבוא איתם חשבון ,ויטפל בהם על חוצפתם כי רבה שרצו להרגו ושמכרוהו לעבד.הם ניגשים אליו ונאלצים מפני השלום לשנות מהאמת ולומר שיעקב ביקש שלא יעשה להם כלום. יוסף בוכה על  שבכלל חשדוהו בכך.

וכדי להרגיעם הוא אומר להם שבעצם לא קרה כלום ואדרבה בכך הם גרמו לו טובה שנעשה מרועה צאן למשנה למלך מצרים וכן זכה להציל הרבה אנשים  מהרעב .אך יוסף מבין שאין בכך די כדי להרגיעם בצורה מוחלטת, ולכן מוסיף הסברים שונים(כמו שפורטו ברש"י) שמסבירים להם שאם הוא יפגע בהם הוא בעצם יזיק לתדמיתו בצורה אנושה כך שאין להם כלל מה לחשוש.

ובלשון הפסוק המקביל מאוד לנאמר לעיל על יעקב מול יוסף: 'וינחם אותם וידבר על ליבם'. הלב עומד במרכז הדאגה לזולת שגם הוא ירגע ויבא לשלוותו.

המסר הזה נוגע לכולנו מאוד בכל תחומי החיים. הן מול אנשים בחוץ והן מול המעגל הקרוב אלינו יותר בן/בת הזוג והילדים.

אין ספק שאם ננהג כך בזוגיות ובחינוך ברגישות ללב של הזולת, ולא רק למוח , חיינו ישתדרגו ב180 מעלות.. 

שתף לחברים

שתף